אודות

את הרומן עם העיצוב התחלתי בתור ילדה, כשבמקום לשחק בבובות, העדפתי לארגן ולסדר אותן בכונניות. לאחר מסע באוורסט, אליו נגיע בהמשך, התחיל פרק ב' ברומן. כשהתבגרתי, נרשמתי ללימודי אדריכלות בטכניון, אך ברגע האחרון שיניתי את דעתי ופניתי ללימודי הנדסת מכונות. תמיד הייתי מאד טכנית ותיקנתי את כל הדברים בבית. המשכתי ללמודי תואר שני ברובוטיקה במרכז לאינטיליגנציה מלאכותית במקגיל שבקנדה, שם גם נולד הבן הבכור. אבל בעצם הבן הראשון היה רובוט שבעלי ואני בנינו עבור מרכז החלל הקנדי. למרות שהוצע לי להמשיך ללימודים ישירים לדוקטורט, חזרנו לארץ כדי להיות קרובים למשפחה. כשחזרתי לארץ, התחלתי לעבוד בפיתוח בקומברס והמשכתי בתור ראש צוות בפיתוח. וכאן מגיעים לאוורסט. קבוצה של כעשרים מצטייני קומברס נשלחה לטפס על האוורסט בתקופת הבועה. לקחו אותנו, חבורה של אנשים  שישבו כל היום מול המסך ו"ניגנו" על מקלדת, הנחיתו אותנו בגובה של כ-4,000 מטר והתחלנו במסע מפרך. היה קשה ומאתגר וחוויה בלתי נשכחת. 

אומץ

לאחר 9 שנים בקומברס החלטתי לעזוב את ההייטק ולשנות כוון לעיצוב. עזבתי חברה שאז עוד היתה בשיאה, משכורת טובה, תנאים טובים ומקום עבודה שבו הייתי מאד מוערכת. בחרתי ללמוד עיצוב בסטודיו ברזין שוהם, שם לומדים בשיטת האמן והשוליה. בשנת 2007 פתחתי את הסטודיו ומאז אני עובדת כעצמאית.

יצירתיות

כמי שבאה מעולם ההנדסה וההייטק, יש לי יכולת הבנה טכנית של בעיות ומכשולים שמתעוררים בזמן שיפוץ (ותמיד יש כאלה) וזה עוזר לי במתן פתרונות. בדרך כלל אני רואה שככל שיש יותר מכשולים, כך הפתרונות יותר יצירתיים ומעניינים   

להט

עד היום כל פרויקט חדש שאני נכנסת אליו מרגש אותי בטירוף. אני נשאבת לתוך התכניות ולמציאת הפתרון האולטימטיבי לבית, לפתור את הטטריס הזה. לפעמים אני אפילו מתחילה לתכנן עוד לפני שסגרתי חוזה מול הלקוח, בידיעה שאולי זה נעשה לשוא, אבל אני לא יכולה לעמוד בפני זה  

התמסרות

הדבר החשוב לי ביותר הוא ההירתמות לרצונות הלקוח. אני מבינה שבשביל הלקוח השיפוץ הוא בדרך כלל פרויקט של פעם בחיים, וכנראה גם ההוצאה הגדולה ביותר שיוציא אי פעם. אני מאד מבינה את ההתלבטויות, הזיגזוגים והעומס הרגשי בו הוא נמצא ועושה הכל כדי שנגיע ביחד לתוצאה המושלמת ביותר עבורו    

סיפוק

האמת היא שתמיד נדמה לי שאהיה הכי מאושרת כאשר אכנס לפרויקט המוגמר. אבל בדרך כלל זה לא מרגש אותי כמו שלב פיצוח חידת הבית, כאשר אני מגיעה לאופציה האופטימלית, שנותנת מכסימום פונקציונליות ואסטטיקה